חיפוש
  • PriVET

המדריך לגידול כלבים - חלק 3 : בעיות נפוצות עם כלבים בוגרים

עודכן ב: ינו 5


בפוסט הקודם שלנו, כתבנו על בעיות נפוצות בגידול גורים שנובעות מטעויות שבעלים חדשים נוטים לעשות. אבל מה קורה כאשר הם גדלים?

כשכלב בוגר משתלב בשגרת החיים שלנו, אנחנו עדיין חשופים לטעויות בהקניית הרגלים שלפעמים קשה לשים לב אליהן. לטעויות האלו יכול להיות מחיר כבד כשמדובר במצבו הרפואי וההתנהגותי של הכלב.

שגרת היום-יום העמוסה שלנו גורמת לנו להוציא פחות אנרגיה לבעלי החיים שלנו. יש פחות זמן לטיולים ארוכים, למשחקים ולהעלאת הדופק של חברנו על 4.

אמנם, יש בעלי חיים פחות אנרגטיים שישארו רגועים ושלווים גם בלי ללכת כמה קילומטרים כל יום. אך לאורך זמן, יש מחיר בריאותי שבעל החיים משלם. חוסר פעילות גופנית בשילוב עם תזונה לא מבוקרת בשגרת היום-יום, עלול לגרום להשמנת יתר חמורה ביותר.


השמנה מקצרת את החיים של חיות המחמד שלנו!


האם בעל החיים שלך שמן?

ארגון הרפואה הוטרינרית האמריקאי העריך כי יותר מ40% מהכלבים בארהב סובלים מעודף משקל! הנתון המעניין הוא שלאחר שבעלי הכלבים הללו נשאלו האם הם חושבים שבעל החיים שלהם שמן או סובל ממשקל עודף רק 17% מהם ענו שהם חושבים שכן!

מה זה אומר עלינו? חוסר מודעות? או אולי אהבה עיוורת?


המציאות העגומה שבה כמעט חצי מבעלי החיים שלנו סובלים מהשמנת יתר, גורמת למחלות מסויימת להופיע בשכיחות גבוהה מאי פעם.

השמנת יתר בבעלי חיים (כמו בבני אדם) עלולה לגרום למחלות לב, לחץ דם גבוה, קשיי נשימה, סכרת, דלקות וכאבי מפרקים, מחלות בדרכי השתן, מחלות כבד, כשל כליות ותת פעילות בלוטת התריס.


איך ניתן למנוע זאת? קודם כל- מודעות! דעו מה המשקל של החיית המחמד שלכם והאם זה משקל תקין לגזע, לגודל, לגיל ולרמת הפעילות שלו. מומלץ לבצע שקילה תקופתית אצל הוטרינר ולוודא שאין שינויים משמעותיים אצל בעלי חיים בוגרים. שנית, מדידת כמות המזון שחיית המחמד מקבלת ביחס למשקל שלה. על גב כל אריזת מזון מופיעה טבלה שממליצה על הכמות המתאימה לחיית המחמד בהתאם למשקלה. כמות מזון זו היא בדרך כלל הכמות היומית הכוללת. את הכמות הזו ניתן לחלק למספר ארוחות בהתאם לנוחיותכם. שימו לב שאתם לא נותנים יותר מדי או מעט מדי מזון. אם תרצו להפחית בכמויות המזון, יש לעשות זאת בהדרגה ותוך כדי ייעוץ איש מקצוע מתאים.

שימו לב לכמות הפינוקים והצ'ופרים שנותנים לבעלי החיים. צריך לזכור שרוב הצ'ופרים מכילים הרבה שומנים, מלחים וקלוריות. פינוק יתר יגרום בקלות להכפלת צריכת הקלוריות של בעל החיים שלכם בלי לשים לב. "פינוק" בעל החיים שלכם עם שאריות מזון ביתי של בני אדם עלול גם הוא לגרום לצריכת קלוריות לא מבוקרת.

דרך נוספת ואולי החשובה ביותר להתמודד עם הבעיה היא פעילות גופנית מותאמת לגיל, למשקל ליכולת ולתנאי מזג האוויר. זה יכול להתבטא בטיול אופניים, לקחת את הכלב איתכם לריצה, משחקי כדור, הליכה ארוכה, משחק בעזרת קרן אור לייזר עם החתול שלכם ומפגשים בגינות כלבים עם כלבים אחרים. אם התחלתם לעשות פעילות גופנית, חשוב להיות קשוב למאמץ של הכלב והחתול ולהימנע מפעילות מאומצת מדי שעלולה לגרום לפציעות.

לבסוף, ניתן לשלב מזון דל קלוריות שיותאם לכלב אחרי ייעוץ עם וטרינר.

אל תכניסו את בעל החיים שלכם לסטטיסטיקה! וזיכרו- Healthy Body = Healthy Soul



חרדת נטישה


חרדת נטישה היא בעיית התנהגות קשה שמשפיעה על הכלב, על המצפון בני המשפחה ובמקרים רבים הופכת למטרד עבור השכנים. כפי שציינו באחד הפוסטים שלנו בעבר, חרדה אצל כלבים יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות שלהם וגם בתסמינים פיזיולוגיים.

חשוב לדעת שכל כלב יכול לפתח חרדת נטישה. ישנם כלבים עם פוטנציאל יותר גבוה לחרדה כמו למשל כלבים שננטשו ברחוב, כלבים ששהו הרבה זמן בכלביות והסגרים, כלבים שעברו התעללות וגם כלבים מפונקים יתר על המידה. אך באותה מידה גם כלבים שגידלנו מגיל גורות יכולים לפתח חרדות נטישה.


אז איך אנחנו מטפחים את חרדת הנטישה של הכלב בלי לשים לב?

• כשאנחנו נותנים חום ואהבה באופן לא פרופרציונלי ובזמן לא מתאים

• לא מציבים גבולות ולא מגדירים לכלב את המרחב האישי שלנו

• נמצאים איתו המון בבית מבלי לתת לו להעסיק את עצמו לבד

• משתתפים בהתרגשותו המוגזמת כאשר אנחנו חוזרים הביתה

• לא מתייעצים כדי לאבחן את חרדת הנטישה


עבור כלבים עם חרדת נטישה, הרגע בו הבעלים עוזבים את הבית הוא הרגע שהם נשארים בודדים עם פחד עצום. לרוב, ניתן לזהות סימני חרדה אצל הכלב כבר ב"טקס ההתארגנות" שלנו לפני היציאה מהבית: לבישת מעיל, נעילת נעליים, רעש המפתחות או כל פעולה רפטטיבית שאנחנו מבצעים בכל יצאה. זה השלב שהכלב מבין שאנחנו יוצאים והוא הולך להישאר לבד. החרדה מתפרצת ומתחילות הייללות והנביחות הבלתי פוסקות, שריטות על הדלת ואכילת הספות.

עוברות כמה שעות והבעלים חוזרים. ומה הכלב למד? שההתנהגות הזאת גורמת לבעליו לחזור הביתה והוא לא לבד יותר.

שימו לב שאין מקום לענישה שמדובר בחרדת נטישה, העונש עלול להחמיר את מצבו של הכלב ואת החרדה.


ישנן מספר דרכים לעבודה עם הכלב להפחתת חרדת הנטישה:

• תרגול יציאה מהבית לכמה דקות וחזרה תוך חיזוק חיובי כשהכלב רגוע

• צעצועים לעיסים

• השארת טלוויזיה/רדיו דולקים

• כלב נוסף בבית :)

• כלוב טיסה שיכול להוות פינה חמה ובטוחה

• לצאת מהבית בלי פרידה מוגזמת ולחזור ללא התלהבות יתרה

• תרופות נגד חרדה (בייעוץ וטרינר בלבד)


משיכות בטיולים


תופעה נוספת שבטוח מפריעה לכולנו אך חלקנו פשוט משלימים עם העובדה – הכלב מושך אותנו בטיולים.

הכלב מרגיש שהוא יצא לטיול לבדו, מושך ימינה ושמאלה, מרחרח כל פינה ורוצה לרוץ לחופשי. כפי שהסברנו, חשוב לעבוד על כך עוד מגיל גורות אך גם אם מדובר בכלב בוגר, כנראה שהסיבה היא שפשוט לא לימדו אותו לטייל אחרת.

כשאנחנו מאפשרים לכלב למשוך אותנו בטיולים ולהוביל אנחנו מחזקים את ההתנהגות הזאת - טעות ראשונה. הטעות השנייה היא ענישה ושימוש בכוח. ישנה דרך "לתקן" התנהגות זו, אך בהעדר איש מקצוע שמלמד איך לעשות זאת נכון, הגבול בין "תיקון" למכה הוא דק מאד. כשהכלב מושך והבעלים כועס עליו, מעניש, או משתמש באלימות, הקשר בין הכלב לבעליו עלול להיפגע וכך גם האמון של הכלב. הכלב יירתע מקרבה לבעליו ולא יילך לידו. גם שימוש בקולרי חנק/חשמל ללא הכוונה מקצועית יכול לפגוע בכלב ובקשר שלו עם בעליו ובאופן כללי אנחנו נגד שימוש בקולרים אלו.

המשיכה בטיולים יכולה להוביל בהמשך לתוקפנות כלפי עוברי אורח או כלבים אחרים.

בעליו של הכלב צריך ללמד אותו מהי ההתנהגות הרצויה ולהשתמש בחיזוקים חיוביים כשהכלב הולך לידו והרצועה רפויה.


חלק מהדרכים שבעזרתן ניתן ללמד את הכלב לא למשוך בטיול:

• חיזוקים חיוביים כשהכלב לא מושך

• שימוש באביזרים מותאמים כגון רצועות האלטי

• לימוד פקודות

• עבודה עם מאלף והמון תרגול



רכושנות


תכונה שיכולה להתפתח עם הזמן בגורים ובכלבים בוגרים, שאם לא עובדים עליה בזמן, היא

עלולה לגרום לכלב להתנהגות לא רצויה ואף תוקפנית כלפי בעליו ואנשים/ כלבים אחרים.

רכושנות יכולה לבוא לידי ביטוי לבעליו של הכלב, לאוכל שלו, לצעצועים שלו, לשטח הבית שלו ואפילו לתינוקות וילדים קטנים.

הרכושנות היא בעצם מנגנון הגנה טבעי שהכלב פיתח כדי להגן ולשמור על "המשאב" שכל כך חשוב לו.אם הכלב מרגיש מאויים וחושש שעלולים לקחת לו את "המשאב" הזה, הוא יכול להגיב גם בנהימה או תקיפה.

דוגמא קלאסית לכך, אסור לדחוף ידיים לקערת האוכל של הכלב כשהוא אוכל.

למה? כי הכלב ירגיש שרוצים לקחת לו את האוכל, מה שיגביר יצר הישרדותי ויגרום לו "להגן" על האוכל. זכרו – לא מפריעים לכלב בזמן האוכל! אנו לא רוצים שהכלב יזכור אותנו כמי שלוקח לו או "גונב" לו.

רכושנות של הכלב לבעליו עלולה לנבוע מחוסר חשיפה של הכלב לסביבה לאנשים נוספים שבאים בקרבה עם הבעלים. רכושנות של הכלב כלפי שטח הבית שלו גם היא יכולה לנבוע עקב חוסר חשיפה לסביבה מה שגורם למנגנון הגנה על הבית וריאקטיביות כשמישהו מתקרב או נכנס. במידה והכלב מתנהג ברכושנות כלפי תינוק או ילד קטן בבית, כנראה שהוא מרגיש שהוא צריך להגן עליו. אם מישהו יתקרב אל התינוק והכלב יחשוש, זה עלול להיות מסוכן. לכן, חשוב מאוד לשים דגש על נושא זה ולהבין כמה החשיפה של הכלב לאנשים, ילדים, כלבים ושאר הסביבה קריטית להתנהגות רצויה ולא רכושנית.

מומלץ להיוועץ במאלף מוסמך לטיפול בבעיית התנהגות רכושנית.



יש לכם עוד שאלות ? כתבו לנו ונדאג שמאלף מוסמך יענה לכם.



פוסטים אחרונים

הצג הכול